איך מלחמת ישראל-איראן עלולה לזעזע את מחירי הקריפטו: ארתור הייז

ארתור הייז, המייסד והמנכ"ל לשעבר של BitMEX, פרסם חיבור בשם "שכבה חלשה מתמשכת" ב-16 באוקטובר, שבו הוא בוחן את ההשפעה הפוטנציאלית של הסלמה במתיחות בין ישראל לאיראן על שוקי הקריפטו. בהסתמך על אנלוגיה ממדעי המפולת, הייז בוחן כיצד המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון יכול לפעול כ"שכבה חלשה מתמשכת" (PWL) שעלולה לעורר תהפוכות משמעותיות בשוק הפיננסי, ולהשפיע על מחירי הביטקוין והקריפטו.

כיצד יגיב שוק הקריפטו?

הייז מתחיל את החיבור בסיפור מסע הסקי האחרון שלו, וקובע. "אחד התנאים המפחידים ביותר הוא שכבה חלשה מתמשכת (PWL), שעלולה לגרום למפולת לוחות מתמשכת בעת לחץ. הוא מקביל זאת למצבו הגיאופוליטי של המזרח התיכון לאחר מלחמת העולם השנייה, ומציע שהוא משמש כ-PWL שעליו נשען הסדר העולמי המודרני.

"הטריגר בדרך כלל קשור לישראל", מציין הייז. הוא מדגיש כי הדאגה העיקרית של השווקים הפיננסיים היא איך מחירי האנרגיה יגיבו, ההשפעה על שרשראות האספקה ​​העולמיות והפוטנציאל לחילופי גרעיניים אם העוינות בין ישראל לאומה אחרת במזרח התיכון, במיוחד איראן או שלוחותיה, תסלים.

קריאה קשורה

הייז מתאר שני תרחישים. בראשון, הסכסוך בין ישראל לאיראן מתנקז לפעולות צבאיות קלות וזולות. "ישראל ממשיכה לרצוח אנשים ולערוף את ראשם של זין, והתגובה האיראנית מועברת בטלגרף, תקיפות טילים לא מאיימות", הוא מתאר בבוטות. שום תשתית קריטית לא נהרסת, ואין תקיפות גרעיניות; לפיכך, ה-PWL מתקיים. בתרחיש השני, הסכסוך מסלים באופן דרמטי, ומגיע לשיאו בהרס תשתיות הנפט במזרח התיכון, סגירת מיצרי הורמוז או מתקפה גרעינית, מה שמוביל לכישלון ה-PWL ולגרום ל"מפולת שלגים בשווקים הפיננסיים".

בהביע את דאגותיו, הייז קובע: "מלחמה היא בלתי ניתנת להשקעה, כמו שאומרים." הוא עומד בפני בחירה אסטרטגית לגבי תיק ההשקעות שלו: האם להמשיך להמיר מטבעות פיאט לקריפטו או להפחית את חשיפת הקריפטו שלו לטובת מזומן או אג"ח של האוצר האמריקאי. "אני לא רוצה להיות מוקצה אם זו באמת ההתחלה של השלב הבא גבוה יותר בשוק השור הקריפטו", הוא מסביר. "בכל זאת, אני גם לא רוצה לשרוף הון אם הביטקוין יירד ב-50% ביום כי ישראל/איראן גרמה למפולת שלגים מתמשכת בשווקים הפיננסיים. תשכחו מביטקוין; זה תמיד קופץ בחזרה; אני מודאג יותר מחלק מהזבל המוחלט שיש לי בתיק… מטבעות ממים."

לקנות או למכור עכשיו?

כדי לנווט בדילמה זו, הייז עורך ניתוח תרחישים המתמקד כיצד התרחיש השני, החמור יותר, עלול להשפיע על שווקי הקריפטו, במיוחד ביטקוין, שאליו הוא מכנה "נכס רזרבות הקריפטו". הוא מחשיב שלושה סיכונים עיקריים: הרס פיזי של אסדות כריית ביטקוין, עלייה דרמטית במחירי האנרגיה והשלכות כספיות הנובעות מהסכסוך.

בנוגע להרס הפיזי של תשתית כרייה, הייז מזהה את איראן כמדינה המזרח-תיכונית היחידה עם פעולות כריית ביטקוין בולטות, המהווה עד 7% משיעור ה-hash העולמי. בהתחשב בתרחיש של 2021 כאשר סין אסרה על כריית ביטקוין, הוא מגיע למסקנה שאפילו ביטול מוחלט של יכולת הכרייה האיראנית תהיה בעלת השפעה זניחה על רשת הביטקוין ומחירה.

בהתייחס לסיכון של עלייה דרמטית במחירי האנרגיה, הייז שוקל את ההשלכות הפוטנציאליות אם איראן תגיב בהשמדת שדות נפט וגז טבעי גדולים או סגירת מיצרי הורמוז. פעולות כאלה יגרמו לעלייה במחירי הנפט, ויגדילו את עלויות האנרגיה בעולם. הייז טוען שתרחיש זה יגדיל למעשה את ערכו של הביטקוין במונחי פיאט. "ביטקוין הוא אנרגיה מאוחסנת בצורה דיגיטלית. לכן, אם מחירי האנרגיה יעלו, הביטקוין יהיה שווה יותר במונחים של מטבע פיאט", הוא מסביר.

קריאה קשורה

הוא עורך הקבלות היסטוריות לזעזועי הנפט של שנות ה-70. במהלך אמברגו הנפט הערבי של 1973 והמהפכה האיראנית של 1979, מחירי הנפט עלו באופן משמעותי. "הנפט עלה ב-412%, והזהב כמעט השתווה לעלייתו ב-380%", מציין הייז. הוא ממחיש שבעוד הזהב שמר על כוח הקנייה שלו ביחס לנפט, המניות איבדו ערך משמעותי כאשר נמדדו מול מחירי האנרגיה. הייז מציע שביטקוין, כצורה של "כסף קשה", ישמר באופן דומה את ערכו או אפילו יתייקר ביחס לעלייה בעלויות האנרגיה.

לבסוף, הייז בוחן את ההשלכות המוניטריות, במיוחד כיצד ארצות הברית עשויה להגיב לקונפליקט מבחינה פיננסית. הוא מדגיש כי תמיכת ארה"ב בישראל כרוכה באספקת נשק, הממומן באמצעות הלוואות ממשלתיות מוגברות ולא חסכונות. "ממשלת ארה"ב רוכשת סחורות באשראי ולא מחסכונות", הוא מדגיש, תוך התייחסות לנתונים שמראים שהחיסכון הנקי הלאומי בארה"ב שלילי. הוא מטיל ספק במי יקנה את החוב הזה ומצביע על כך שהבנק הפדרלי ומערכת הבנקאות המסחרית בארה"ב יתערבו ככל הנראה, וירחיכו למעשה את המאזנים שלהם וידפיסו עוד כסף.

הייז מציין מקרים היסטוריים שבהם חיסכון לאומי שלילי התכתב עם עליות חדות במאזן הפדרל ריזרב, כמו לאחר המשבר הפיננסי העולמי של 2008 ובמהלך מגיפת ה-COVID-19. "הפד ומערכת הבנקאות המסחרית בארה"ב יקנו את החוב הזה על ידי הדפסת כסף והגדלת המאזנים שלהם", הוא טוען. הוא מציע שהאינפלציה המוניטרית הזו תחזק משמעותית את מחיר הביטקוין. "הביטקוין גבר על העלייה במאזן הפד ב-25,000%", מדגיש הייז, ומצביע על ביצועים חזקים של ביטקוין ביחס להתרחבות הבסיס המוניטרי.

עם זאת, הוא מזהיר את המשקיעים לגבי הפוטנציאל לתנודתיות גבוהה של מחירים וביצועים לא אחידים על פני נכסי קריפטו שונים. "העובדה שהביטקוין יעלה עם הזמן לא אומר שלא תהיה תנודתיות מחירים אינטנסיבית, וזה גם לא אומר שכל ביטקוין יתחלק בתהילה", הוא מזהיר.

הייז מגלה כי הוא השקיע בכמה מטבעות מם אך הפחית את העמדות הללו באופן דרמטי לאחר שאיראן שיגרה התקפות טילים. "כשאיראן שיגרה את מטח הטילים האחרון שלה לעבר ישראל, חתכתי את העמדות הללו בצורה דרמטית. הגודל שלי היה גדול מדי, לאור חוסר הניבוי של האופן שבו נכסי קריפטו יגיבו לפעולות איבה מוגברות בטווח הקצר", הוא מודה. נכון לעכשיו, הוא מחזיק רק במטבע מם אחד, ומציין, "מטבע הממים היחיד שבבעלותי הוא הכנסייה לעישון דגי עוף (סמל: SCF). ראמן."

בזמן העיתונות, BTC נסחר ב-66,907 דולר.

תמונה מוצגת שנוצרה עם DALL.E, תרשים מ- TradingView.com